איטרטורים

ה־STL של C++ מאפשרת לנו להצביע על כתובות הזיכרון של המכולות, המשתנים ומבני הנתונים. הם עוזרים לנו במהלך פתרון בעיה ומפחיתים את זמן הביצוע ואת המורכבות של התוכנית עצמה. 

כאשר איטרטור N מצביע על אובייקט תקף, אפשר לבצע עליו dereference כדי לקבל הפניה לאובייקט עצמו על ידי כתיבת *N.
אנחנו משתמשים באיטרטורים בעיקר כשאנחנו צריכים לעבור על רצף של מספרים, תווים או כל סוג אחר של איברים.

האיטרטורים ב־C++ מחולקים ל־5 קטגוריות עיקריות על סמך הפונקציונליות שלהם:

• איטרטורי קלט (קוראים רצף של ערכים)
• איטרטורי פלט (משמשים לכתיבת רצף של ערכים)
• איטרטורים קדמיים (ניתן לקרוא מהם, לכתוב אליהם ולהתקדם קדימה)
• איטרטורים דו־כיווניים (כמו איטרטורים קדמיים, אך יכולים גם לנוע לאחור)
• איטרטורים בגישה אקראית (יכולים לנוע בחופשיות כל מספר של פעמים)