סיומי מלך ורגלי

שני מלכים שעומדים זה מול זה עם משבצת אחת ביניהם, כשלצד שלא בתורו לשחק יש את האופוזיציה: המלך השני חייב לזוז הצידה ולוותר על שטח. זה הכלי שמאפשר למלך לפלס דרך מעבר למגן, או להשאיר אותו בחוץ, וכל פרק האופוזיציה עוסק בלקיחה ובשמירה שלה.

משרטטים ריבוע מהרגלי ועד שורת ההכתרה שלו, רחב כמו שהוא גבוה. אם המלך המגן יכול להיכנס לריבוע הזה בתורו, הוא תופס את הרגלי; אם לא, הרגלי מוכתר. בפרק משרטטים את הריבוע, תופסים רגלים ורצים איתם.

המשבצות שלפני רגלי שאם המלך התוקף מגיע לאחת מהן, הרגלי יוכתר לא משנה מה המגן יעשה. לרגלי בשורה הרביעית שלו אלה שלוש המשבצות שנמצאות שתי שורות לפניו. פרק משבצות המפתח מסמן אותן על הלוח ומתרגל להביא את המלך לשם ראשון.

כי הפינה היא מבצר: אי אפשר להוציא בכוח את המלך המגן מפינת ההכתרה, ואם המלך התוקף נכנס לפני הרגלי שלו, הוא עלול להיכלא בעצמו בפינה כשהמלך היריב שומר על הדלת. הידיעה הזו חוסכת חצאי נקודות ומונעת מכם להיכנס בחילופים לסיום שהוא תיקו.

לא: כלי קל אחד ומלך לא יכולים לכפות מט על מלך בודד, והמשחק מסתיים בתיקו. מלכה או צריח יכולים; שני רצים יכולים; רץ ופרש יכולים, בקושי. הפרק הראשון, מה יכול לתת מט, פורש את הרשימה כדי שלעולם לא תמשיכו לשחק בשביל מט שלא קיים.

ככלי לוחם. כשנשארים מעט כלים קשה לתת למלך מט, ולכן הוא צריך ללכת למרכז, לתקוף רגלים וללוות את הרגלים שלו. הפרק המלך יוצא לפעולה, להעיר את המלך, המלך אוכל, הליווי, מתרגל בדיוק את זה.