מטא־תווים בסיסיים

מטא-תווים הם תווים מיוחדים בביטויים רגולריים בעלי משמעויות ופונקציות ייחודיות. הם עוזרים להגדיר דפוסים להתאמת טקסט באופן עוצמתי וגמיש.

הנה כמה מהמטא-תווים הנפוצים ביותר ומשמעויותיהם:

• <strong>.</strong> (נקודה): מתאימה לכל תו יחיד, למעט ירידת שורה.
• <strong>^</strong> (גג): מתאימה לתחילתה של מחרוזת.
• <strong>$</strong> (סימן דולר): מתאימה לסופה של מחרוזת.
• <strong>*</strong> (כוכבית): מתאימה לאפס חזרות או יותר של הרכיב שלפניה.
• <strong>+</strong> (סימן פלוס): מתאימה לחזרה אחת או יותר של הרכיב שלפניה.
• <strong>?</strong> (סימן שאלה): מתאימה לאפס חזרות או לחזרה אחת של הרכיב שלפניה.
• <strong>[]</strong> (סוגריים מרובעים): משמשים להגדרת מחלקת תווים.
• <strong>|</strong> (קו אנכי): משמש כאופרטור OR.
• <strong>()</strong> (סוגריים עגולים): מקבצים דפוסים יחד.

הנה דוגמה פשוטה לשימוש במטא-תו נקודה .:

import re

text = "cat, cot, cut, c.t"
pattern = "c.t"

matches = re.findall(pattern, text)

print(matches)  # פלט: ['cat', 'cot', 'cut', 'c.t']

בדוגמה שלמעלה, הדפוס c.t מתאים לכל מחרוזת בת שלושה תווים שמתחילה ב-"c" ומסתיימת ב-"t", עם כל תו יחיד ביניהם.