table.unpack ו־Varargs

לפעמים יש לך ערכים במערך, אבל צריך אותם כערכים נפרדים: למשל, כדי להעביר כל איבר כארגומנט בפני עצמו. לשם כך נועדה table.unpack: היא מחזירה את כל איברי המערך כשהם פרוסים.

local scores: {number} = {85, 92, 78}
print(table.unpack(scores))     -- 85  92  78  (שורה אחת, שלושה ערכים)
print(math.max(table.unpack(scores))) -- 92 — כל איבר הפך לארגומנט

התמונת־ראי היא ארגומנטים משתנים: פונקציה שמקבלת כל מספר של ארגומנטים באמצעות .... כבר ראית את ... ב-Lua: ב-Luau אפשר גם להגדיר את הטיפוס שלו, כך שכל ערך שמתקבל חייב להתאים לו:

local function sum(...: number): number
    local total = 0
    for i = 1, select("#", ...) do
        total += select(i, ...)
    end
    return total
end

select("#", ...) מחזירה כמה ארגומנטים התקבלו, ו-select(i, ...) מחזירה את הארגומנטים מהמיקום i ואילך: כשמשתמשים בה כביטוי שמחזיר ערך יחיד, היא למעשה מחזירה את הארגומנט ה-i.

שתי התכונות משתלבות זו בזו: sum(table.unpack(scores)) פורסת את המערך ישירות אל פונקציית הארגומנטים המשתנים: זו התשובה של Luau לדפוס קריאות הפונקציה עם פריסה, שאפשר למצוא בשפות אחרות. table.unpack קוראת את המערך בלי לשנות אותו.