מערכים גנריים

גנריים נעשים שימושיים מאוד כשעובדים עם טבלאות. כבר כתבת מערכים מטויפסים כמו {number} או {string}. בתוך פונקציה גנרית, טיפוס האיבר יכול להיות פשוט T, ו-{T} פירושו "מערך של כל מה שיתברר להיות T".

הנה הדוגמה הקלאסית: שליפת האיבר הראשון מכל מערך:

local function first<T>(items: {T}): T?
    return items[1]
end

העבירו {string}, ובודק הטיפוסים מסיק T = string, כך שהתוצאה היא מחרוזת. העבירו {number}, והתוצאה היא מספר. פונקציה אחת מחליפה משפחה שלמה של עותקים ייעודיים לכל טיפוס.

שימו לב היטב לטיפוס ההחזרה: הוא T?, ולא T. מערך יכול להיות ריק, ואז items[1] הוא nil: הטיפוס האופציונלי שפגשתם קודם מציין זאת במפורש: "T, או nil". בודק הטיפוסים יכוון את מי שקוראים לפונקציה לטפל במקרה של nil לפני השימוש בתוצאה, וזה בדיוק סוג איתור הבאגים שרוצים לקבל משפה מטויפסת.