מערכים גנריים

גנריים נעשים שימושיים מאוד כשעובדים עם טבלאות. כבר כותבים מערכים מטופסים כך: {number} או {string}. בתוך פונקציה גנרית, סוג האיבר יכול להיות פשוט T, ו-{T} פירושו "מערך של כל סוג שיתברר ש-T הוא".

הנה הדוגמה הקלאסית: שליפת האיבר הראשון מכל מערך:

local function first<T>(items: {T}): T?
    return items[1]
end

מעבירים {string} ובודק הטיפוסים מסיק ש-T = string, ולכן התוצאה היא מחרוזת. מעבירים {number} והתוצאה היא מספר. פונקציה אחת מחליפה משפחה שלמה של עותקים, אחד לכל סוג.

שימו לב היטב לסוג ההחזרה: הוא T?, ולא T. מערך יכול להיות ריק, ואז items[1] הוא nil: הסוג האופציונלי שפגשתם קודם מציין זאת בכנות: "T או nil". בודק הטיפוסים ינחה את מי שקוראים לפונקציה לטפל במקרה של nil לפני השימוש בתוצאה, וכך בדיוק תופסים באגים בשפה מטופסת.