טבלאות בעלות מבנים מעורבים

מערכים מכילים ערכים רבים מסוג אחד; מפות מכילות סוג אחד של מפתחות וסוג אחד של ערכים. אבל טבלאות Lua הנפוצות ביותר שלך משלבות סוגים בתוך שדות בעלי שם: שחקן עם שם מסוג מחרוזת, ניקוד מספרי ודגל בוליאני. Luau מגדיר טיפוסים כאלה באמצעות צורה: טיפוס טבלה שמפרט כל שדה ואת הטיפוס שלו.

type Point = {x: number, y: number}

local origin: Point = {x = 0, y = 0}
print(origin.x)

מילת המפתח type יוצרת כינוי טיפוס: שם לשימוש חוזר עבור הצורה. הוא קיים רק עבור הבודק: לא נוצר ערך בזמן ריצה בשם Point. לכל שדה יכול להיות טיפוס שונה:

type Player = {name: string, score: number, active: boolean}

local player: Player = {name = "Rio", score = 1500, active = true}
print(`{player.name} has {player.score} points`)

לאחר שהצורה הוגדרה, הבודק יודע ש-player.score הוא מספר ומסמן טעויות מוקדם: שגיאת הקלדה כמו player.scroe (אין שדה כזה), או השמה של player.score = "high" (טיפוס שגוי). זהו רק טעימה ראשונה: פרק מאוחר יותר מעמיק הרבה יותר בצורות, בשדות אופציונליים ובמתודות.