התקנת קומפיילר C (GCC) ב-Windows, macOS ו-Linux

אפשר להריץ כל דוגמה בתיעוד הזה ישירות בדפדפן: כל בלוק אינטראקטיבי מקמפל ומריץ C אמיתי. אבל במוקדם או במאוחר תרצו C על המחשב שלכם, ובשביל זה צריך קומפיילר: התוכנה שהופכת את קובצי המקור .c שלכם לקובץ הרצה. העמוד הזה מתקין קומפיילר בכל אחת מהמערכות העיקריות ומוודא שהוא עובד.

הקומפיילר שכדאי שיהיה לכם הוא GCC (GNU Compiler Collection). הוא חינמי, הוא מה שרוב המדריכים, הספרים וסקריפטי ה-build מניחים, והודעות השגיאה שלו הן מה שכלים אחרים מחקים. ב-macOS תשתמשו בפועל ב-clang, ש-Apple מספקת ומגדירה תחת אותה פקודת gcc: לכל מה שבתיעוד הזה השניים מתנהגים באופן זהה.

בדקו מה כבר יש לכם

לפני שמתקינים משהו, פתחו טרמינל (Command Prompt או PowerShell ב-Windows, Terminal ב-macOS/Linux) והריצו:

gcc --version

אם מופיעה שורת גרסה כמו gcc (GCC) 14.2.0, סיימתם: דלגו לקומפילציה של התוכנית הראשונה. אם ה-shell עונה "command not found" (או ש-Windows מציעה לחפש ב-Microsoft Store), עקבו אחרי החלק של המערכת שלכם בהמשך.

Windows: MinGW-w64 דרך MSYS2

ל-Windows אין קומפיילר C מובנה. הדרך הסטנדרטית לקבל GCC היא MinGW-w64, והדרך המתוחזקת הקלה ביותר להתקין אותו היא ההפצה MSYS2:

1. הורידו את מתקין MSYS2 מ-msys2.org והריצו אותו, עם תיקיית ברירת המחדל (C:\msys64).
2. כשההתקנה מסתיימת, פתחו את הטרמינל MSYS2 UCRT64 מתפריט התחל.
3. התקינו את חבילת הקומפיילר:

pacman -S mingw-w64-ucrt-x86_64-gcc

4. הוסיפו את הקומפיילר ל-PATH כדי שכל טרמינל ימצא אותו: פתחו Settings → System → About → Advanced system settings → Environment Variables, ערכו את המשתנה Path של המשתמש שלכם, והוסיפו:

C:\msys64\ucrt64\bin

5. פתחו Command Prompt חדש (השינוי ב-PATH לא מגיע לטרמינלים שכבר פתוחים) ובדקו:

gcc --version

זה כל ארגז הכלים: gcc, ובנוסף gdb ו-make זמינים מאותה מערכת חבילות (pacman -S mingw-w64-ucrt-x86_64-gdb make) כשתצטרכו אותם.

אם אתם מעדיפים מסלול הכול-כלול, התקנה של Visual Studio Community עם ה-workload "Desktop development with C++" נותנת גם היא קומפיילר C מלא (MSVC, שמופעל בפקודה cl), אבל הדגלים והודעות השגיאה שונים ממה שמדריכי C מראים. ללמידת C, ה-gcc של MinGW-w64 מתאים לחומר.

macOS: Command Line Tools

Apple מספקת את clang עם ה-Command Line Tools שלה, ופקודה אחת מתקינה אותם:

xcode-select --install

מופיע חלון; אשרו אותו ותנו להורדה להסתיים (כמה דקות). אתם לא צריכים את אפליקציית Xcode המלאה: ה-Command Line Tools לבדם כוללים את הקומפיילר, את make ואת קובצי ה-header של המערכת.

בדקו:

gcc --version

הפלט אומר Apple clang ולא GCC, וזה צפוי. Apple מגדירה את gcc ואת cc כ-clang, ועבור C תקני כל מה שבתיעוד הזה מתקמפל אותו דבר. אם אתם רוצים דווקא GCC אמיתי (נדיר ללמידה), brew install gcc מוסיף אותו בתור gcc-14 לצד הכלים של Apple.

Linux: מנהל החבילות שלכם

רוב ההפצות לא כוללות את הקומפיילר בהתקנת ברירת המחדל, אבל הוא נמצא במרחק פקודה אחת.

Debian ו-Ubuntu (זה מביא גם את make ואת קובצי ה-header הסטנדרטיים):

sudo apt update && sudo apt install build-essential

Fedora:

sudo dnf install gcc

Arch:

sudo pacman -S gcc

בדקו עם gcc --version כמו למעלה.

קמפלו משהו כדי להוכיח שזה עובד

שמרו את זה בשם hello.c:

#include <stdio.h>

int main(void) {
    printf("Hello, C!\n");
    return 0;
}

ואז קמפלו והריצו:

gcc hello.c -o hello
./hello

ב-Windows הפקודה השנייה היא hello (או .\hello ב-PowerShell). אם הטרמינל מדפיס Hello, C!, ארגז הכלים שלכם עובד מקצה לקצה. מה שתי הפקודות האלה עושות בפועל, והדגלים ששווה להפעיל מהיום הראשון, הם הנושא של העמוד על קומפילציה והרצה של C.

בלי התקנה: הריצו C בדפדפן

בזמן שאתם עוברים על התיעוד הזה, העורך המובנה מקמפל ומריץ C בלי שום הגדרה:

#include <stdio.h>

int main(void) {
    printf("No compiler installed - and yet.\n");
    return 0;
}

לחצו על Run כדי לנסות. בכל עמוד מושג יש בלוקים כאלה, כך שאפשר ללמוד קודם את השפה ולהגדיר את ארגז הכלים כשפרויקט דורש זאת.