PHP מול Python: תחביר, פיתוח ווב ומה כדאי ללמוד

PHP ו-Python הן שתיהן שפות דינמיות ומפורשות, אבל הן גדלו לתפקידים שונים. PHP נוצרה בשביל האינטרנט: כל בקשה מריצה קובץ .php שמדפיס דף, והיא מפעילה את WordPress ואת Laravel. Python היא שפה כללית: היא מריצה גם אתרים (Django, Flask), והיא ברירת המחדל במדעי הנתונים, בסקריפטים ובלמידת מכונה. לאתר או לעבודה עם WordPress, PHP היא הדרך הישירה; כמעט לכל דבר אחר, Python היא הבחירה הנפוצה יותר.

הדרך המהירה ביותר להשוות ביניהן היא אותה תוכנית בשתיהן. הנה סקריפט קטן ב-PHP, שאפשר להריץ:

<?php
$scores = ["Ada" => 92, "Linus" => 78, "Grace" => 85];

foreach ($scores as $name => $score) {
    $grade = $score >= 80 ? "pass" : "retry";
    echo "$name: $score ($grade)\n";
}

$average = array_sum($scores) / count($scores);
echo "Average: " . round($average, 1) . "\n";

ואותה תוכנית ב-Python:

scores = {"Ada": 92, "Linus": 78, "Grace": 85}

for name, score in scores.items():
    grade = "pass" if score >= 80 else "retry"
    print(f"{name}: {score} ({grade})")

average = sum(scores.values()) / len(scores)
print(f"Average: {round(average, 1)}")

הלוגיקה זהה. ההבדלים הנראים לעין הם בתחביר: PHP מסמנת משתנים ב-$, מסיימת פקודות ב-; ומשתמשת בסוגריים מסולסלים לבלוקים; Python משתמשת בהזחה ובלי סימנים לפני שמות.

תחביר זה לצד זה

מערכים: טיפוס אחד ב-PHP, רשימות ומילונים ב-Python

Python מפרידה בין lists, dicts, tuples ו-sets. ל-PHP יש טיפוס מערך אחד, מפה מסודרת, שעושה את כל העבודות האלה. מפתחות יכולים להיות מספרים שלמים או מחרוזות, וסדר ההכנסה נשמר:

<?php
$list = ["red", "green", "blue"];          // like a Python list
$map  = ["red" => "#f00", "blue" => "#00f"]; // like a Python dict

$list[] = "yellow";             // append, like list.append()
$map["green"] = "#0f0";         // add a key

print_r($list);
print_r($map);

echo in_array("blue", $list) ? "has blue\n" : "no blue\n";   // "blue" in list
echo isset($map["red"]) ? "has red key\n" : "no red key\n";  // "red" in dict

הגרסה ב-Python צריכה שני טיפוסים שונים:

colors = ["red", "green", "blue"]
codes = {"red": "#f00", "blue": "#00f"}

colors.append("yellow")
codes["green"] = "#0f0"

print("blue" in colors)
print("red" in codes)

הטיפוס היחיד של PHP נוח, אבל הוא מביא הפתעה אחת שאין ב-Python: פונקציות כמו array_filter שומרות על המפתחות המקוריים, כך שברשימה מסוננת יכולים להיות חורים (0, 2, 3). עטפו את התוצאה ב-array_values() כדי למספר אותה מחדש.

טיפוסים והמרות אוטומטיות

שתי השפות בעלות טיפוסים דינמיים, ושתיהן מאפשרות רמזי טיפוס. ההבדל הגדול הוא מה קורה כשטיפוסים מתערבבים. Python מסרבת לחבר מחרוזת ומספר; PHP ממירה בשבילכם מחרוזות מספריות:

<?php
var_dump("10" + 5);        // numeric string becomes a number
var_dump("10" . 5);        // . always joins as strings
var_dump(7 / 2);           // float, but 6 / 2 gives int(3)
var_dump(intdiv(7, 2));    // like 7 // 2 in Python for positive numbers
var_dump("abc" == 0);      // PHP 8: false (PHP 7 said true)
var_dump("1" === 1);       // strict comparison checks the type too

print("10" + 5)   # TypeError: can only concatenate str (not "int") to str
print(7 / 2)      # 3.5
print(7 // 2)     # 3

PHP 8 הפכה השוואות בין מחרוזות למספרים להרבה יותר הגיוניות, אבל ההרגל שצריך לסגל זהה: השתמשו ב-=== ב-PHP אלא אם אתם רוצים המרה. עם declare(strict_types=1); בראש הקובץ, PHP גם דוחה טיפוסים סקלריים שגויים שמועברים לפרמטרים עם טיפוס, וזה מקרב אותה לאופן שבו בודקי טיפוסים של Python מתנהגים.

פיתוח ווב

כאן השתיים שונות הכי הרבה. קובץ PHP הוא דף אינטרנט כמו שהוא: שימו אותו על שרת, וכל בקשה מריצה אותו מההתחלה, כשנתוני הטופס כבר נמצאים ב-$_GET וב-$_POST. הריצו את הבלוק הזה, הקלידו עיר ולחצו Send: הסקריפט רץ שוב עם $_POST מלא.

<?php
$city = trim($_POST['city'] ?? '');
?>
<form method="post">
    <input name="city" placeholder="Your city" value="<?= htmlspecialchars($city) ?>">
    <button>Send</button>
</form>
<?php if ($city !== ''): ?>
    <p>Weather lookup for <strong><?= htmlspecialchars($city) ?></strong> would go here.</p>
<?php endif; ?>

ל-Python צריך פריימוורק ושרת אפליקציה רץ בשביל אותו דף. גרסת Flask מינימלית:

from flask import Flask, request
from markupsafe import escape

app = Flask(__name__)

@app.route("/", methods=["GET", "POST"])
def home():
    city = request.form.get("city", "").strip()
    page = '<form method="post"><input name="city"><button>Send</button></form>'
    if city:
        page += f"<p>Weather lookup for <strong>{escape(city)}</strong></p>"
    return page

אף מודל לא טוב יותר באופן כללי. המודל של PHP, "בקשה אחת, הרצה חדשה אחת", פשוט לפריסה וקשה לשבירה: קריסה משפיעה על בקשה אחת, והזיכרון מתנקה אחרי כל דף. תהליך האפליקציה הממושך של Python יכול לשמור דברים בזיכרון בין בקשות ומתאים ל-websockets ולעבודות רקע, אבל דורש יותר הגדרות. פריימוורקים מלאים (Laravel ו-Symfony ב-PHP, Django ב-Python) מציעים בסוף יכולות דומות: ניתוב, ORM, תבניות, אימות משתמשים, תורים.

ביצועים

בדפי אינטרנט, PHP 8 עם OPcache בדרך כלל מהירה יותר מ-CPython בהרצת קוד רגיל, ו-PHP 8 כוללת גם מהדר JIT. בפועל שתיהן מבלות את רוב הבקשה בהמתנה למסד הנתונים או לשירותים אחרים, כך שההבדל רק לעיתים רחוקות מכריע פרויקט. סיפור המהירות של Python שונה: עבודה מספרית כבדה נעשית בספריות כמו NumPy ו-pandas, שהליבות שלהן כתובות ב-C, ולכן Python מובילה בעבודה עם נתונים למרות מפרש איטי יותר.

איפה כל אחת משמשת

שוק העבודה משקף את זה. משרות PHP הן בעיקר פיתוח ווב, לעיתים קרובות WordPress או Laravel. משרות Python פרושות על פני ווב, נתונים, DevOps ו-ML, ולכן יש יותר מהן.

מה ללמוד קודם

בחרו לפי מה שאתם רוצים לבנות בחודשים הקרובים:

• אתם רוצים לבנות אתרים, לעבוד כפרילנסרים או לעבוד עם WordPress: למדו PHP. יהיה לכם דף באוויר מהר, והכישורים מתורגמים ישירות לעבודה בתשלום. התחילו עם מה זה PHP ומשתנים.
• אתם רוצים ניתוח נתונים, אוטומציה, בינה מלאכותית או שפה ראשונה כללית: למדו Python.
• אתם רוצים לבנות אפליקציות ווב מודרניות מקצה לקצה: שתיהן מתאימות לבקאנד, ובכל מקרה תצטרכו JavaScript לדפדפן; ראו PHP מול JavaScript.

רוב מה שלומדים עובר משפה לשפה. לולאות, פונקציות, מערכים ומפות, מחלקות וחריגות עובדים כמעט אותו דבר בשתיהן, כך שהשפה השנייה לוקחת שבועות ולא חודשים.