Menu

JOIN ב-PostgreSQL: ‏INNER, ‏LEFT, ‏FULL, ‏CROSS ו-LATERAL

צירוף משלב שורות משתי טבלאות לפי תנאי. INNER JOIN שומר התאמות, LEFT JOIN שומר כל שורה של הטבלה הראשונה, FULL JOIN שומר את שתיהן, CROSS JOIN מזווג הכול, ו-LATERAL מריץ תת שאילתה לכל שורה.

בדף הזה יש עורכים שאפשר להריץ. לערוך, להריץ ולראות את הפלט מיד.

צירוף בונה שורות משתי טבלאות, שמותאמות לפי תנאי: SELECT ... FROM a JOIN b ON a.id = b.a_id. ‏JOIN (INNER JOIN) שומר רק שורות שמתאימות, LEFT JOIN שומר כל שורה של הטבלה הראשונה, ו-FULL JOIN שומר כל שורה של שתיהן.

חוזרות שלוש שורות. ל-Grace אין הזמנות, והזמנה 13 שייכת ללקוח שלא קיים, ולכן שתיהן לא נכללות. הצירופים שבהמשך משתמשים באותן שתי טבלאות.

סוגי צירופים

צירוףהשורות שחוזרות
INNER JOINזוגות שמתאימים לתנאי
LEFT JOINכל שורה שמאלית; העמודות הימניות NULL כשאין התאמה
RIGHT JOINכל שורה ימנית; תמונת המראה של LEFT JOIN
FULL JOINכל שורה משני הצדדים, ו-NULL ממלא את החסר
CROSS JOINכל שורה שמאלית בזוג עם כל שורה ימנית

LEFT JOIN: לשמור שורות בלי התאמה

Grace מופיעה עם 0 הזמנות. ספרו את o.id, לא את *: ‏count(*) היה סופר את שורת ה-NULL של Grace כ-1.

  • שורות בלי התאמה (anti join): הוסיפו WHERE o.id IS NULL כדי להשאיר רק לקוחות בלי הזמנות. WHERE NOT EXISTS (SELECT 1 FROM orders o WHERE o.customer_id = c.id) עושה אותו דבר ומבהיר את הכוונה.
  • ON מול WHERE: תנאי על הטבלה הימנית שייך ל-ON. ‏LEFT JOIN orders o ON o.customer_id = c.id WHERE o.total > 20 משמיט את Grace, כי הסכום NULL שלה לא עובר את ה-WHERE. הצירוף הפך לצירוף פנימי. כתבו ON o.customer_id = c.id AND o.total > 20 כדי לשמור כל לקוח.

FULL JOIN: שורות שחסרות בכל אחד מהצדדים

FULL JOIN מוצא אי התאמות בשני הכיוונים, וזה עוזר כשמשווים שתי רשימות:

בתוצאה יש את Grace בלי הזמנה ואת הזמנה 13 בלי לקוח. מפתח זר על orders.customer_id היה מונע את השורה השנייה.

CROSS JOIN: כל הצירופים האפשריים

ל-CROSS JOIN אין תנאי. הוא מזווג כל שורה מצד אחד עם כל שורה מהצד השני, כך ש-3 מידות ו-2 צבעים נותנים 6 שורות:

שתי הרשימות כאן הן רשימות VALUES שקיבלו שם כמו טבלאות. עם טבלאות אמיתיות כותבים FROM sizes CROSS JOIN colors, ו-FROM sizes, colors עושה אותו דבר. צירוף שתנאי ה-ON שלו תמיד true מכפיל שורות באותה צורה, וזו סיבה נפוצה לשאילתה שפתאום מחזירה הרבה יותר מדי שורות.

LATERAL: תת שאילתה לכל שורה

תת שאילתה ב-FROM בדרך כלל לא רואה את הטבלאות האחרות באותו FROM. עם LATERAL היא רואה, והיא מחושבת פעם אחת לכל שורה של הטבלה שלפניה. זה פותר את "N הראשונים בכל קבוצה":

Ada מקבלת את שתי ההזמנות הגדולות שלה, Linus את האחת שלו, ו-Grace שורה של NULL בזכות LEFT JOIN ... ON true. ‏CROSS JOIN LATERAL היה משמיט לקוחות בלי הזמנות. עם אינדקס על orders (customer_id, total), כל תת שאילתה קוראת רק כמה רשומות באינדקס. לשורה אחת בכל קבוצה, DISTINCT ON לרוב קצר יותר.

שאלות נפוצות

האם JOIN זהה ל-INNER JOIN ב-PostgreSQL?

כן. JOIN לבד פירושו INNER JOIN, ו-LEFT JOIN פירושו LEFT OUTER JOIN; מילות המפתח INNER ו-OUTER אופציונליות.

למה ה-LEFT JOIN שלי מחזיר יותר שורות מהטבלה השמאלית?

שורה שמאלית מופיעה פעם אחת לכל שורה ימנית שמתאימה לה. לקוח עם שלוש הזמנות מופיע שלוש פעמים. סכמו עם GROUP BY, או צרפו לתת שאילתה שכבר יש בה שורה אחת לכל מפתח.

מה ההבדל בין ON ל-USING?

ON מקבל כל תנאי. USING (id) הוא קיצור לעמודות שוות עם אותו שם בשתי הטבלאות, ובפלט יש עמודת id אחת במקום שתיים.

האם סדר הצירופים משפיע על הביצועים ב-PostgreSQL?

בדרך כלל לא. ה-planner מסדר מחדש צירופים פנימיים כדי למצוא תוכנית זולה כשבשאילתה יש עד join_collapse_limit טבלאות (8 כברירת מחדל). צירופים חיצוניים אפשר לסדר מחדש רק בחלק מהמקרים, כי הזזה שלהם יכולה לשנות את התוצאה.

איור של שפות התכנות ב-Coddy

ללמוד תכנות עם Coddy

להתחיל