כללי מתן שמות

בתכנות חשוב לפעול לפי מוסכמות שמות כדי לשמור על הקוד קריא וקל לתחזוקה. עם זאת, יש כמה כללים ומוסכמות שכדאי לפעול לפיהם כשנותנים שמות לדברים ב-C++:

• שמות יכולים להכיל אותיות, ספרות וקווים תחתונים.
• שמות חייבים להתחיל באות או בקו תחתון.

• בשמות יש הבחנה בין אותיות גדולות לקטנות (myVariable ו-myvariable הם שמות שונים).
• שמות לא יכולים להיות מילות מפתח של C++ (כמו int, float, if וכו׳).

בנוסף לכללים האלה, יש כמה מוסכמות שמות נפוצות שמפתחים משתמשים בהן כדי להפוך את הקוד שלהם לאחיד וקריא יותר:

• camelCase: מילים מחוברות זו לזו, וכל מילה אחרי הראשונה מתחילה באות גדולה (למשל, totalAmount, numberOfStudents). מקובל להשתמש בסגנון זה לשמות של משתנים ופונקציות ב-C++.
• PascalCase: דומה ל-camelCase, אבל גם המילה הראשונה מתחילה באות גדולה (למשל, TotalAmount, MyClass). מקובל להשתמש בסגנון זה לשמות של מחלקות ב-C++.

• snake_case: כל המילים באותיות קטנות ומופרדות בקווים תחתונים (לדוגמה, total_amount, number_of_students). נפוץ ב־C++ בשמות קבצים או בשפות אחרות כמו Python.
• SCREAMING_SNAKE_CASE: כמו snake_case, אבל כל האותיות גדולות (לדוגמה, MAX_SIZE, TOTAL_AMOUNT). משמש בדרך כלל לקבועים ולמאקרו ב־C++.

• תארו באופן ברור והימנעו משמות קצרים מדי (למשל, numberOfStudents עדיף על n).
• הימנעו משימוש בשמות משתנים בני אות אחת, למעט מוני לולאות פשוטים (למשל, i, j, k).

הנה כמה דוגמאות לשמות טובים ורעים של משתנים:

// טוב
int age = 30;
double totalPrice = 150.99;      // camelCase
int numberOfStudents = 25;       // camelCase
const int MAX_STUDENTS = 100;    // SCREAMING_SNAKE_CASE עבור קבועים

// לא טוב
int a = 30;  // קצר מדי ולא ברור
double TOTAL_PRICE = 150.99;  // אותיות גדולות אינן מיועדות למשתנים רגילים
int n = 25;  // קצר מדי ולא ברור