כללי מתן שמות

בתכנות, חשוב לפעול לפי מוסכמות למתן שמות כדי לשמור על קוד קריא וקל לתחזוקה. עם זאת, יש כמה כללים ומוסכמות שכדאי לפעול לפיהם כשנותנים שמות לדברים ב־C++:

• שמות יכולים להכיל אותיות, ספרות וקווים תחתונים.
• שמות חייבים להתחיל באות או בקו תחתון.

• שמות מבחינים בין אותיות גדולות לקטנות (myVariable ו-myvariable הם שמות שונים).
• שמות אינם יכולים להיות מילות מפתח של C++ (כמו int, float, if וכו׳).

בנוסף לכללים האלה, יש כמה מוסכמות נפוצות למתן שמות שמפתחים משתמשים בהן כדי להפוך את הקוד שלהם לעקבי וקריא יותר:

• camelCase: מילים מחוברות זו לזו, וכל מילה אחרי הראשונה מתחילה באות גדולה (למשל, totalAmount, numberOfStudents). נפוץ להשתמש בו לשמות משתנים ופונקציות ב-C++.
• PascalCase: דומה ל-camelCase, אך גם המילה הראשונה מתחילה באות גדולה (למשל, TotalAmount, MyClass). נפוץ להשתמש בו לשמות מחלקות ב-C++.

• snake_case: כל המילים באותיות קטנות ומופרדות בקווים תחתונים (למשל, total_amount, number_of_students). משמש לעיתים קרובות ב־C++ לשמות קבצים או בשפות אחרות כמו Python.
• SCREAMING_SNAKE_CASE: כמו snake_case, אבל כל האותיות גדולות (למשל, MAX_SIZE, TOTAL_AMOUNT). משמש בדרך כלל לקבועים ולמאקרו ב־C++.

• השתמשו בשמות תיאוריים והימנעו משמות קצרים מדי (למשל, numberOfStudents עדיף על n).
• הימנעו משימוש בשמות משתנים המורכבים מאות אחת, למעט מוני לולאות פשוטים (למשל, i, j, k).

הנה כמה דוגמאות לשמות טובים ורעים של משתנים:

// טוב
int age = 30;
double totalPrice = 150.99;      // camelCase
int numberOfStudents = 25;       // camelCase
const int MAX_STUDENTS = 100;    // SCREAMING_SNAKE_CASE לקבועים

// לא טוב
int a = 30;  // קצר מדי ולא ברור
double TOTAL_PRICE = 150.99;  // אותיות גדולות אינן מיועדות למשתנים רגילים
int n = 25;  // קצר מדי ולא ברור