מספרים ממשיים

ב-C++, מספרים ממשיים מיוצגים בדרך כלל באמצעות שני סוגי נתונים עיקריים: float ו-double.

משתמשים ב־float כדי לאחסן מספרים עם נקודה עשרונית. לדוגמה:

float price = 99.99f;

ה־'f' (או 'F') שבסוף מספר עשרוני נקראת סיומת מילולית, והיא מציינת במפורש למהדר שיש להתייחס למספר הזה כאל מספר מסוג float.

משתמשים ב־double כדי לאחסן מספרים עם נקודה עשרונית, אך בדיוק כפול. ל־float יש בדרך כלל דיוק של 7 ספרות עשרוניות, ואילו ל־double יש בדרך כלל דיוק של 15–17 ספרות עשרוניות. לדוגמה:

float f = 3.14159265359;
double d = 3.14159265359;

// כברירת מחדל, cout מציג רק 6 ספרות משמעותיות, ולכן שניהם מדפיסים 3.14159:
cout << f << endl; // מדפיס: 3.14159
cout << d << endl; // מדפיס: 3.14159

// d עדיין שומר דיוק גבוה יותר באופן פנימי; הגדילו את דיוק הפלט כדי לחשוף אותו:
cout << setprecision(12) << d << endl; // מדפיס: 3.14159265359