מתודת map

פונקציה מסדר גבוה יותר היא פונקציה שמקבלת פונקציה אחרת כארגומנט. למערכים יש כמה פונקציות כאלה, ו־map() היא הראשונה.

map() קוראת לפונקציה על כל איבר במערך ומחזירה מערך חדש עם התוצאות, באותו סדר:

func square(n):
	return n * n

var numbers = [1, 2, 3, 4, 5]
var squares = numbers.map(square)
print(squares)

[1, 4, 9, 16, 25]

העבירו את הפונקציה לפי שמה, ללא סוגריים: map(square) מעביר את הפונקציה, ואילו map(square()) ינסה לקרוא לה מיד. לאחר מכן map() קוראת לה פעם אחת עבור כל איבר: 1 הופך ל־1, 2 הופך ל־4, 3 הופך ל־9, וכן הלאה.

בחישוב קצר, למבדה חוסכת לך את הצורך בפונקציה נפרדת:

var squares = numbers.map(func(n): return n * n)

למערך החדש יש אותו גודל כמו למערך המקורי, ו-numbers עצמו לא משתנה. התוצאות יכולות להיות מסוג אחר מזה של האיברים:

var words = ["apple", "kiwi", "banana"]
print(words.map(func(w): return w.length()))

[5, 4, 6]

map() מחזירה Array רגיל, גם כשקוראים לה על מערך מטיפוס מסוים כמו Array[int]. אחסון התוצאה במשתנה מסוג Array[int] עוצר את התוכנית עם שגיאה, לכן יש לאחסן אותה במשתנה ללא טיפוס מוגדר או ב-Array.

split() מחזירה PackedStringArray, שאין לה map(). קודם ממירים אותה ל־Array: Array("1,2,3".split(",")).map(func(s): return int(s)) מחזירה [1, 2, 3].