תחביר הנקודתיים

לכתוב counter.increment(counter) בכל פעם זה מייגע ומועד לטעויות. Lua מספקת דרך נקייה יותר: האופרטור נקודתיים (:).

כשמגדירים פונקציה באמצעות נקודתיים, Lua מוסיפה אוטומטית את self כפרמטר הראשון:

local player = {
    name = "Hero"
}

-- שימוש בנקודתיים בהגדרה
function player:greet()
    print("Hello, I am " .. self.name)
end

הנקודתיים פועלות גם בעת קריאה לפונקציה. הן מעבירות אוטומטית את הטבלה כארגומנט הראשון:

player:greet()  -- פלט: Hello, I am Hero

זה שקול לכתיבה של player.greet(player), אבל הרבה יותר נקי. הנקודתיים מטפלים בפרמטר self בשני הקצוות: בזמן ההגדרה ובזמן הקריאה.

הנה השוואה שמראה ששתי הגישות מניבות תוצאות זהות:

local counter = { value = 0 }

-- תחביר נקודה (self מפורש)
function counter.increment(self)
    self.value = self.value + 1
end
counter.increment(counter)

-- תחביר נקודתיים (self אוטומטי)
function counter:decrement()
    self.value = self.value - 1
end
counter:decrement()