הפרמטר self

הפרמטר self מתייחס למופע של מחלקה בתוך מתודות. הוא מאפשר לך לגשת לתכונות של האובייקט הנוכחי ולשנות אותן.

הנה דוגמה למחלקה עם מתודות המשתמשות ב־self:

class Car:
    def honk(self):
        print("Beep beep!")
    
    def describe(self):
        print(f"I am a {self.color} {self.model}")

הפרמטר self חייב תמיד להיות הפרמטר הראשון בהגדרות של מתודות. הוא מציין למתודה באיזה אובייקט מסוים נעשה שימוש.

צרו אובייקט של מכונית והוסיפו מאפיינים:

my_car = Car()
my_car.color = "Red"
my_car.model = "Sedan"

עכשיו קראו למתודות:

my_car.honk()
my_car.describe()

פלט:

Beep beep!
I am a Red Sedan

שימו לב שכאשר קוראים ל־my_car.describe(), לא מעבירים שום דבר עבור self — Python מעבירה באופן אוטומטי את my_car כפרמטר self.

הנה מה שקורה מאחורי הקלעים:

# כשכותבים את זה:
my_car.describe()

# Python למעשה עושה את זה:
Car.describe(my_car)

הפרמטר self מאפשר לכל אובייקט לגשת לנתונים שלו. ללא self, מתודות לא היו יודעות באילו תכונות של האובייקט להשתמש.

נקודה חשובה: תמיד יש לכלול את self כפרמטר הראשון בהגדרות של מתודות, אך לעולם אין להעביר אותו כשקוראים למתודות — Python מטפלת בכך אוטומטית.