מעבר על וקטור

עכשיו, כשאתם יודעים ליצור וקטורים ולגשת לאיברים בודדים, בואו ללמוד איך לעבד באופן שיטתי כל איבר בווקטור. לולאת for מתאימה בדיוק למשימה הזאת, ומאפשרת לכם לעבור על כל איבר לפי הסדר.

הנה התחביר הבסיסי למעבר על וקטור:

let names = vec!["Alice", "Bob", "Charlie"];

for name in &names {
    println!("Hello, {}!", name);
}

שימו לב ל־& לפני names — כך נוצרת הפניה למערך, שמאפשרת לכם לקרוא כל איבר בלי לקבל בעלות על המערך עצמו. בכל איטרציה יש לכם גישה לאיבר אחד בכל פעם דרך משתנה הלולאה name.

לולאת for מטפלת בבדיקת הגבולות באופן אוטומטי עבורך. בניגוד לאינדוקס ידני, לעולם לא תנסה בטעות לגשת לאיבר שאינו קיים. הלולאה תעבור בדיוק על מספר האיברים שהווקטור מכיל, מה שהופך אותה לבטוחה ונוחה.

אפשר להשתמש בתבנית הזאת עם כל סוג של וקטור:

let scores = vec![85, 92, 78, 90];

for score in &scores {
    println!("Score: {}", score);
}

זוהי הדרך הנפוצה והמקובלת ביותר לעבד את כל האיברים בווקטור כשצריך לקרוא את הערכים שלהם.