מעבר ניתן לשינוי

לפעמים צריך לעשות יותר מאשר רק לקרוא את איברי המערך — צריך לשנות אותם. בעוד שהשיעור הקודם הראה איך לעבור על הערכים ולקרוא אותם, השיעור הזה מלמד איך לשנות את האיברים במהלך המעבר עליהם באמצעות הפניות הניתנות לשינוי.

כדי לשנות איברים במהלך איטרציה, עליך להשתמש ב־&mut במקום ב־& בלולאת for שלך:

let mut numbers = vec![1, 2, 3, 4];

for number in &mut numbers {
    *number = *number * 2;
}

‏&mut numbers יוצר הפניה ניתנת לשינוי לווקטור, ובכל איטרציה מתקבלת הפניה ניתנת לשינוי לאיבר מסוים. האופרטור * (שנקרא אופרטור ביטול הפניה) משמש לגישה לערך עצמו שאליו ההפניה מצביעה ולשינוי שלו.

התבנית הזאת שימושית מאוד לשינוי נתונים במקום. במקום ליצור וקטור חדש עם ערכים ששונו, אפשר לעדכן ביעילות את הווקטור הקיים. כדי שזה יעבוד, צריך להצהיר על הווקטור כעל mut, מכיוון שמשנים את התוכן שלו.

אחרי הלולאה שלמעלה, numbers יכיל את [2, 4, 6, 8] — כל ערך מקורי הוכפל במקומו.