חריגות מותאמות אישית

חריגות מותאמות אישית מאפשרות לך ליצור סוגי חריגות ספציפיים לתרחישי השגיאה הייחודיים של היישום שלך.

כדי ליצור חריגה מותאמת אישית, הגדירו מחלקה שיורשת מ־Exception. ירושה פירושה שהמחלקה החדשה שלכם מקבלת באופן אוטומטי את כל ההתנהגות של מחלקת האב, במקרה הזה Exception, ובמקביל מאפשרת לכם להוסיף פונקציונליות או להתאים אותה אישית. התחביר class MyException : Exception פירושו MyException מרחיבה את Exception.

public class InvalidAgeException : Exception
{
    public InvalidAgeException() : base("Age is not valid.")
    {
    }
    
    public InvalidAgeException(string message) : base(message)
    {
    }
}

: Exception: יורש מהמחלקה המובנית Exception.
: base(...): קורא לבנאי של מחלקת האב Exception כדי להגדיר את הודעת השגיאה.
הבנאי הראשון מספק הודעת ברירת מחדל כשלא מציינים הודעה.
הבנאי השני מקבל הודעה מותאמת אישית, כדי שהקוראים לו יוכלו לתאר את השגיאה בפירוט.

עכשיו אפשר להשליך את החריגה המותאמת אישית שלך כשצריך:

int age = -5;
if (age < 0)
{
    throw new InvalidAgeException("Age cannot be negative.");
}

כאשר הקוד הזה רץ עם גיל שלילי, הוא יזרוק את החריגה המותאמת אישית שלך עם ההודעה "Age cannot be negative."

הערה: בתרגילים של השיעור הזה, פונקציות אימות מחזירות true כשהקלט תקין וזורקות חריגה מותאמת אישית כשהוא אינו תקין. מכיוון שחריגה שלא טופלה עוצרת את הריצה מיד, מקרי הבדיקה צריכים לאמת רק את מסלול ההחזרה של true: החריגה עצמה היא התוצאה הנצפית עבור קלטים לא תקינים.