מצביעים כפרמטרים

השימוש בפונקציות בתכנות נפוץ מאוד. אנחנו משתמשים בהן ככלי לביצוע משימה כמה פעמים, או לכל הפחות כדי לארגן את הקוד שלנו ולהפריד אותו. 

כשאנחנו מעבירים ערכים לפונקציה, הערכים שבהם אנחנו משתמשים בתוך הפונקציה הם עותקים של הערכים המקוריים. כאן מועיל להעביר ערכים לפונקציה כמצביעים.

void swap(int x, int y) {
    int temp = x;
    x = y;
    y = temp;
    cout << x << " " << y << endl;
}

int main() {
    int a = 10, b = 20;
    cout << a << " " << b << endl;
    swap(a, b);
    cout << a << " " << b;
}

Output:
10 20
20 10
10 20

כפי שאפשר לראות, בתחילה הערכים רגילים. כשאנחנו מעבירים אותם לפונקציות, נוצרים עותקים של הערכים המקוריים, העותקים מוחלפים, אנחנו מדפיסים את הערכים שהוחלפו, ולבסוף אפשר לראות שלאחר הקריאה לפונקציה בפונקציה הראשית לא מתקבל שינוי קבוע והערכים חוזרים למצבם הרגיל. אפשר לפתור זאת באמצעות מצביעים

void swap(int *x, int *y) {
    int temp = *x;
    *x = *y;
    *y = temp;
    cout << *x << " " << *y << endl;
}

int main() {
    int a = 10, b = 20;
    cout << a << " " << b << endl;
    swap(&a, &b);
    cout << a << " " << b;
}

Output:
10 20
20 10
20 10

פתרנו את הבעיה. כעת, במקום להעביר ערכים, אנחנו מעבירים כתובות שבהן הערכים נמצאים, וכארגומנטים בפונקציה אנחנו מקבלים מצביעים שמחזיקים את הכתובות האלה. אנחנו יוצרים מספר שלם temp, שמקבל את הערך שמתקבל מביטול ההפניה של x. הערך שבכתובת של x (שהיא אותה כתובת כמו a בפונקציה main()) משתנה לערך של y (הערך ההתחלתי מהכתובת של b), ולבסוף y לאחר ביטול ההפניה מקבל את הערך של temp. מכיוון ששינינו את הערכים בכתובות הנתונות, ולא את הערכים הנתונים עצמם, השינוי נשמר.