הפניות כפרמטרים

כעת נוכל לראות כיצד שימוש בהפניות כארגומנטים בעת קריאה לפונקציות יכול להקל על העבודה שלנו. 

אם נחזור לשיעור על העברת מצביעים כפרמטרים, הזכרנו שכאשר מעבירים ערכים לפונקציה, הערכים שעליהם אנחנו פועלים בתוך הפונקציה הם עותקים של הערכים המקוריים שהעברנו. 

השתמשנו במצביעים כדי לפתור את הבעיה הזאת, אבל במקום להשתמש בכתובות, בביטול הפניה, במצביעים וכו׳, אפשר פשוט לסמן את הפרמטרים שאנחנו מקבלים כהפניות ולעבוד כרגיל, כפי שהיינו עושים עם ערכים רגילים

// במקום זה
void swap(int *x, int *y) {
    int temp = *x;
    *x = *y;
    *y = temp;
    cout << *x << " " << *y << endl;
}

// אפשר לעשות כך
void swap(int &x, int &y) {
    int temp = x;
    x = y;
    y = temp;
    cout << x << " " << y << endl;
}

כעת, אם נקרא לפונקציה swap(), הערכים של שני המספרים השלמים שנעביר ישתנו לצמיתות. לכן, במקום לקבל את כתובות הזיכרון של הערכים ולשנות את הערכים בכתובות הזיכרון האלה באמצעות ביטול הפניה אליהם, פשוט מקבלים הפניות לערכים עצמם כארגומנטים ופועלים עליהם. מכיוון שהן מתייחסות לערכים המקוריים, כל שינוי הוא קבוע