עברית
שעון לשני שחקנים עם תוספת זמן, השהיה וכל בקרות הזמן המקובלות.
עדכון אחרון
קורס השחמט של Coddy מתחיל מסידור הלוח ומוביל אתכם דרך הפתיחות, הטקטיקות וסיומי המשחק, עמדה אינטראקטיבית אחת בכל פעם.
שעון שחמט הוא שני שעונים שאף פעם לא רצים בו זמנית. השעון שלכם סופר לאחור כשהתור שלכם; ברגע שאתם לוחצים עליו, הוא עוצר והשעון של היריב מתחיל. אם השעון שלכם מגיע לאפס ראשון, הפסדתם, לא משנה כמה טובה הייתה העמדה. החוק היחיד הזה הוא מה שהופך את השחמט למשחק שאפשר לסיים, והוא הסיבה שאף משחק רציני לא שוחק בלי שעון.
זה שעון אמיתי, לא טיימר לספירה לאחור עם תווית של שחמט. לכל צד יש פנים משלו ומשטח הקשה משלו, כך ששני אנשים יכולים לחלוק טלפון אחד שמונח ביניהם, והתנועה זהה לשליחת יד אל שעון עץ. הוא מודד זמן אמיתי שחלף במקום לספור תקתוקים, כלומר הוא נשאר מדויק כשהמסך נכנס למצב שינה, כשהלשונית עוברת לרקע, או כשהדפדפן מאט דף איטי: שלוש הדרכים שבהן שעון אונליין חינמי בדרך כלל משתבש.
הוא גם עונה על השאלה שההגדרות המוכנות מעלות בשקט. הגדרה של 3+2 לא אומרת לכם אם אתם עומדים לשחק בליץ או רפיד; השעון כאן אומר, ומציג את החישוב שבו השתמש. זה חשוב יותר ממה שנשמע, כי התשובה קובעת אילו חוקים חלים, לאיזה דירוג התוצאה תיכנס, והאם אתם עומדים להשקיע עשר דקות או שעה.
פתחו את בקרת הזמן ובחרו הגדרה מוכנה, או הקלידו בעצמכם דקות לכל שחקן ושניות לכל מהלך. הכרטיס שלמעלה אומר לכם מה בחרתם: 3+2 זה בליץ, 15+10 זה רפיד, וההערה מציגה את החישוב שמאחורי התווית.
תוספת, השהיה פשוטה או השהיית ברונשטיין. אם אתם לא בטוחים, קחו תוספת: זה מה שכמעט כל משחק אונליין משתמש בו, וזו האפשרות שמאפשרת לעמדה טובה לשרוד מחסור בזמן.
השעון של הלבן רץ ראשון. כל שחקן מקיש על החצי שלו אחרי שהוא משחק. הקשה על החצי השני לא עושה כלום, כי לתת ליריב זמן חינם זה בדיוק מה שהשעון נועד למנוע. במחשב נייד מקש הרווח עושה את אותה עבודה.
כששעון מגיע לאפס הוא עוצר, שני הצדדים עוצרים, והשחקן הזה הפסיד בזמן. הכפתור לצד שגוי משחק מבטל לחיצה בטעות בלי להחזיר את השניות שהיא עלתה, וזה מה ששופט היה עושה; איפוס מתחיל את אותה בקרה מחדש.
הקטגוריה נקבעת לפי הנוסחה של FIDE עצמה, בסיס ועוד שישים כפול התוספת, והעמודה האחרונה היא בערך כמה זמן לוקח משחק אמיתי כששני השחקנים מנצלים את הזמן שלהם.
| בקרה | קטגוריה | משחק לוקח בערך |
|---|---|---|
| 1+0 | בולט | ~2 דק' |
| 3+0 | בליץ | ~6 דק' |
| 3+2 | בליץ | ~10 דק' |
| 5+3 | בליץ | ~16 דק' |
| 10+0 | בליץ | ~20 דק' |
| 15+10 | רפיד | ~50 דק' |
| 90+30 | קלאסי | ~4 שעות |
5+3 היא התשובה הקלאסית. היא קצרה מספיק כדי לסיים על כוס קפה וארוכה מספיק כדי שהמשחק יוכרע בשחמט ולא במי שמקיש מהר יותר: תוספת של שלוש שניות אומרת שאף שחקן לא יכול לנצח בעמדה אבודה רק על ידי הזזת כלים בזמן שהשעון של השני אוזל.
התחילו ב-15+10 ולא בבליץ. הטעויות של מתחילים נובעות מכך שהם לא מסתכלים, ושעון מהיר מבטל את ההסתכלות. תוספת של עשר שניות גם אומרת שהמשחק באמת יסתיים במט ולא בנפילת דגל, וזה מה שהופך את המשחק לשווה ניתוח אחר כך.
90+30 היא בקרת הזמן הקלאסית הסטנדרטית של FIDE ודורשת כארבע שעות. אם יש לכם שלוש שעות, 60+30 או 45+15 שומרות על תחושה קלאסית בלי לחרוג משעת הסגירה, והשעון יגיד לכם לאיזו קטגוריה התוצאה שייכת לפני שתתחילו ולא אחרי.
