ארגז שהורם 10 m
m = 2 kg, h = 10 m, g = 9.81 m/s²PE = m · g · h = 2 · 9.81 · 10 = 196.2 J. הכול כבר ב-SI, כך שאין מה להמיר. המחשבון מציג את זה גם כ-0.1962 kJ.
אנרגיה פוטנציאלית כובדית, mgh, והאנרגיה האגורה בקפיץ.
עדכון אחרון
קורס הפיזיקה של Coddy מלמד את השיטה: פותרים כל שאלה בשלבים על לוח אינטראקטיבי, והוא אומר לכם באיזה שלב הייתה הטעות.
אנרגיה פוטנציאלית היא אנרגיה שאגורה בזכות המיקום. מרימים גוף ואוגרים בו אנרגיה שהוא מחזיר כשהוא נופל: PE = mgh, כאשר m היא המסה, g עוצמת הכובד (9.81 m/s² ליד פני כדור הארץ) ו-h הגובה. ארגז של 2 kg שהורם לגובה 10 m אוגר 2 · 9.81 · 10 = 196.2 J.
הגובה h נמדד מרמת ייחוס שאתם בוחרים: הרצפה, הקרקע, תחתית הגבעה. רק הפרשי גובה חשובים, אז בחרו את הרמה שהופכת את השאלה לקלה. מתחת לרמה הזו h שלילי וגם PE שלילית. גם קפיץ מתוח או מכווץ אוגר אנרגיה, לפי נוסחה אחרת: PE = ½kx², כאשר k הוא קבוע הקפיץ ו-x ההתארכות.
למחשבון יש לשונית לכל אחת. בלשונית הכובדית, מלאו שלושה כלשהם מבין PE, m, g ו-h והוא ימצא את הרביעי; g מתחיל ב-9.81 m/s², ואפשר לשנות אותו לירח או לשאלה שמשתמשת ב-9.8 או ב-10. בלשונית האלסטית, תנו שניים מבין PE, k ו-x. גבהים ב-cm, ft או km ואנרגיות ב-kJ או kcal מומרים קודם ל-SI, בשלב נפרד.
גרמים מחלקים ב-1000, פאונד כופלים ב-0.4536. ספר של 500 g הוא 0.5 kg.
סנטימטרים מחלקים ב-100, רגל כופלים ב-0.3048. מדף בגובה 150 cm מעל הרצפה נמצא ב-h = 1.5 m.
PE = m · g · h עם g = 9.81 m/s² על כדור הארץ. הספר על המדף אוגר 0.5 · 9.81 · 1.5 = 7.36 J.
PE = ½ · k · x², כש-x במטרים. קפיץ של 200 N/m שנמתח 5 cm אוגר ½ · 200 · 0.05² = 0.25 J.
ערכים לפי PE = mgh עם g = 9.81 m/s², ולפי PE = ½kx² לקפיצים. כל גובה נמדד מהרצפה או מהקרקע שמתחת.
| מצב | ערכים | אנרגיה פוטנציאלית |
|---|---|---|
| תפוח על ענף גבוה | 0.1 kg, בגובה 2 m | 1.96 J |
| ספר על מדף בגובה 1 m | 1 kg, בגובה 1 m | 9.81 J |
| אדם קומה אחת למעלה | 70 kg, בגובה 3 m | 2,060 J |
| מטייל שמטפס על גבעה | 80 kg, בגובה 500 m | 392 kJ |
| 1 m³ מים מאחורי סכר | 1,000 kg, בגובה 100 m | 981 kJ |
| קפיץ מעבדה | k = 200 N/m, x = 5 cm | 0.25 J |
| קפיץ קשיח | k = 5,000 N/m, x = 30 cm | 225 J |
m = 2 kg, h = 10 m, g = 9.81 m/s²PE = m · g · h = 2 · 9.81 · 10 = 196.2 J. הכול כבר ב-SI, כך שאין מה להמיר. המחשבון מציג את זה גם כ-0.1962 kJ.
PE = 1000 J, m = 50 kg, g = 9.81 m/s²מחלצים את h: h = PE / (m · g) = 1000 / (50 · 9.81) = 1000 / 490.5 = 2.04 m. השאירו את תיבת הגובה ריקה והמחשבון יחשב את זה כך.
k = 200 N/m, x = 5 cmקודם ממירים את ההתארכות: 5 cm = 0.05 m. אז PE = ½ · 200 · 0.05² = ½ · 200 · 0.0025 = 0.25 J. הצבה של 5 במקום 0.05 הייתה נותנת 2,500 J, פי עשרת אלפים יותר מדי.
m = 2 kg, h = 10 m, g = 1.62 m/s²שנו את תיבת g ל-1.62. PE = 2 · 1.62 · 10 = 32.4 J, בערך שישית מ-196.2 J שהוא אוגר על כדור הארץ, כי הכובד על הירח חזק בערך שישית.
PE = 4 J, k = 500 N/mמחלצים את x: x = √(2PE/k) = √(2 · 4 / 500) = √0.016 = 0.126 m, בערך 12.6 cm. כיווץ של אותם 12.6 cm היה אוגר את אותם 4 J.
אנרגיה פוטנציאלית כובדית היא PE = mgh: מסה בקילוגרמים, g = 9.81 m/s² על כדור הארץ, גובה במטרים, אנרגיה בג'אולים. האנרגיה האגורה בקפיץ היא PE = ½kx², עם קבוע הקפיץ k ב-N/m וההתארכות x במטרים.
מחלצים מהנוסחה: h = PE / (mg). מחלקים את האנרגיה במסה כפול g. 1000 J לגוף של 50 kg נותנים 1000 / (50 · 9.81) = 2.04 m.
מחלצים את m: m = PE / (gh). לגוף שאוגר 588.6 J בגובה 3 m יש מסה של 588.6 / (9.81 · 3) = 20 kg.
כל רמה שתבחרו, בדרך כלל הרצפה, הקרקע או הנקודה הנמוכה ביותר בשאלה. רק השינוי בגובה קובע כמה אנרגיה נצברת או משתחררת, ולכן הבחירה אף פעם לא משנה את התשובה הזו.
אנרגיה פוטנציאלית כובדית כן: לגוף מתחת לרמת הייחוס יש h שלילי, ולכן mgh שלילית. המחשבון מקבל גובה שלילי. אנרגיה פוטנציאלית אלסטית, ½kx², אף פעם לא שלילית.
השתמשו במה שהקורס או ספר הלימוד שלכם משתמשים בו; בבגרות בישראל מקובל לעיתים קרובות g = 10 m/s². המחשבון מתחיל עם g = 9.81 m/s², ואפשר להקליד בתיבת g במקום זאת 9.8, 10, או 1.62 לירח.
האנרגיה האגורה במשהו מתוח או מכווץ, כמו קפיץ או גומייה. לקפיץ שמקיים את חוק הוק היא ½kx², כאשר k מבטא כמה הקפיץ קשיח ו-x כמה הוא נמתח או התכווץ.
אנרגיה פוטנציאלית היא אנרגיה אגורה של מיקום, mgh. אנרגיה קינטית היא אנרגיית תנועה, ½mv². כדור מופל הופך אחת לשנייה: בשיא היא כולה פוטנציאלית, ורגע לפני הנחיתה כמעט כולה קינטית.