טרינום עם מקדם מוביל 1: x² - 5x + 6
x^2 - 5x + 6שני מספרים שמכפלתם 6 וסכומם -5: -2 ו־-3. לכן זה (x - 2)(x - 3). כשהמקדם המוביל הוא 1 זו כל השיטה, ושווה לפתור תריסר כאלה עד שהזוג קופץ לעין בלי חיפוש.
כל פולינום מפורק לגורמים, עם שם התבנית שמאחורי כל שלב.
עדכון אחרון
קורס המתמטיקה של Coddy מלמד את השיטה עצמה: פותרים כל שלב על לוח אינטראקטיבי ומקבלים הסבר מדויק איפה צעד השתבש.
יש רק כשישה דברים שקורים כשמפרקים פולינום לגורמים: גורם משותף יוצא החוצה, הפרש של שני ריבועים מתפצל, ריבוע מושלם מתכווץ לסוגריים בריבוע, טרינום מתפרק לשני סוגריים, ארבעה איברים מתקבצים בזוגות, או סכום או הפרש של חזקות שלישיות נפתחים. כל מה שתתבקשו לפרק באלגברה של בית הספר הוא אחד מאלה, או אחד מאלה שמופעל פעמיים.
לכן הדבר המועיל שמחשבון יכול לספר לכם הוא לא התשובה, אלא באיזו תבנית הוא השתמש ולמה דווקא בה. כל שורה כאן נקראת בשמה. כשאותו תרגיל מופיע במבחן אתם לא מנסים לזכור מה הדף הזה אמר; אתם מחפשים את התבנית שהוא הצביע עליה.
הוא עובד במדויק, על מקדמים שלמים ושבורים כאחד, והוא מאמת את עצמו: השורה האחרונה כופלת את הגורמים בחזרה ומראה לכם את הפולינום שהתחלתם ממנו. הבדיקה הזו היא התשובה ל"איך אני יודע שזה נכון", ואפשר לעשות אותה ידנית על כל תשובה, מכל מקור, תמיד.
כתבו אותו כמו על נייר: x^2 - 5x + 6, 4x^2 - 12x + 9, x^3 - 8. השתמשו ב־^ לחזקות. אות אחת, או שתיים (x^2 - y^2 עובד).
הצורה המפורקת נמצאת למעלה. השלבים הממוספרים מתחתיה נותנים שם לתבנית שכל אחד השתמש בה: זה החלק שעובר לשאלה הבאה.
כל סוגריים מהצורה (ax - b) נותנים אפס ב־b/a. בגלל זה פירוק לגורמים פותר משוואות: מכפלה היא אפס בדיוק כשאחד הגורמים שלה הוא אפס.
השורה האחרונה כופלת את הגורמים בחזרה. כסו אותה, עשו את זה בראש, ואז השוו: ההרגל הזה שווה יותר מהתשובה.
שש תבניות מכסות את הפירוק לגורמים של בית הספר. ספרו קודם את האיברים: זה מוחק את רוב הרשימה לפני שמנסים משהו.
| תבנית | נראית כמו | מתפרקת ל |
|---|---|---|
| גורם משותף | 6x² - 15x | 3x(2x - 5) |
| הפרש ריבועים | 9x² - 4 | (3x - 2)(3x + 2) |
| טרינום ריבוע מושלם | 4x² - 12x + 9 | (2x - 3)² |
| טרינום, מקדם מוביל 1 | x² - 5x + 6 | (x - 2)(x - 3) |
| טרינום, מקדם מוביל שונה מ־1 | 2x² + 7x + 3 | (2x + 1)(x + 3) |
| קיבוץ (ארבעה איברים) | x³ + 2x² + 3x + 6 | (x + 2)(x² + 3) |
| הפרש חזקות שלישיות | x³ - 8 | (x - 2)(x² + 2x + 4) |
| סכום חזקות שלישיות | x³ + 27 | (x + 3)(x² - 3x + 9) |
| סכום ריבועים | x² + 9 | לא מתפרק |
x^2 - 5x + 6שני מספרים שמכפלתם 6 וסכומם -5: -2 ו־-3. לכן זה (x - 2)(x - 3). כשהמקדם המוביל הוא 1 זו כל השיטה, ושווה לפתור תריסר כאלה עד שהזוג קופץ לעין בלי חיפוש.
4x^2 - 12x + 94x² הוא (2x)², 9 הוא 3², והאיבר האמצעי הוא בדיוק -2 × 2x × 3. זה הופך אותו ל־(2x - 3)². אפשר גם לפרק אותו בכוח כטרינום ולקבל (2x-3)(2x-3); זיהוי הריבוע חוסך את העבודה, וזו הסיבה היחידה ששווה ללמוד תבניות.
9x^2 - 4המלכודת כאן היא לא לראות את זה, כי הריבועים לא ברורים: 9x² הוא (3x)² ו־4 הוא 2². אחר כך התבנית חלה כרגיל והוא מתפצל ל־(3x - 2)(3x + 2). שני איברים עם מינוס ביניהם תמיד שווים בדיקה לתבנית הזו.
3x^2 - 27כפי שהוא כתוב, זה לא הפרש ריבועים: 3x² אינו ריבוע. הוציאו את ה־3 ו־3(x² - 9) כן, וזה נותן 3(x - 3)(x + 3). דילוג על הגורם המשותף הוא הדרך הנפוצה ביותר להסיק בטעות שמשהו לא מתפרק.
x^3 - 8x³ - 8 הוא x³ - 2³, ולכן הוא (x - 2)(x² + 2x + 4). הסוגריים הריבועיים אף פעם לא מתפרקים הלאה מעל הרציונליים, והדף אומר זאת במקום להשאיר אתכם לתהות. שימו לב לסימנים: הסוגריים הלינאריים מקבלים את הסימן של המקור, והריבועיים מחליפים סימנים.
הוציאו כל גורם משותף, ואז ספרו את האיברים. שני איברים: חפשו הפרש ריבועים או סכום או הפרש של חזקות שלישיות. שלושה: ריבוע מושלם או זוג של טרינום. ארבעה: קבצו אותם בזוגות. אחר כך בדקו אם סוגריים כלשהם עדיין מתפרקים. כל דרך שהדף מדפיס היא ההליך הזה שמופעל פעם או פעמיים.
מצאו שני מספרים שמכפלתם היא האיבר החופשי וסכומם הוא המקדם האמצעי: כאן 6 ו־-5, ולכן -2 ו־-3. הגורמים הם (x - 2)(x - 3). כשהמקדם המוביל שונה מ־1, השתמשו באותו רעיון על a×c במקום c, וזה מה שהשלבים כאן קוראים לו שיטת ac.
אז הדף אומר זאת בפשטות, ובפולינום ריבועי או שלישי באות אחת זו הוכחה ולא משיכת כתפיים: אם אין שורש רציונלי אין גורם רציונלי. x² + x + 1 הוא דוגמה. משוואה ריבועית שלא מתפרקת עדיין אפשר לפתור בנוסחת השורשים, וזה דף אחר.
כן, בצורות שבית הספר שואל עליהן: גורם משותף (6x²y + 9xy² הופך ל־3xy(2x + 3y)), הפרש ריבועים (x² - y²), וסכומים והפרשים של חזקות שלישיות (x³ + 8y³). אם חלק מצטמצם לאות אחת, הדרך המלאה של אות אחת ממשיכה משם.
כי כפל הגורמים בחזרה הוא הדרך לאמת פירוק לגורמים, ולהציג אותו לא עולה כלום. זה גם מדגים את ההרגל ששווה לשמור עליו: כל תשובה, מכל מחשבון או מכל חבר, אפשר לבדוק בעשר שניות בדרך הזו.
לא, אבל הוא רוב הדרך. פירוק לגורמים כותב ביטוי מחדש כמכפלה; פתרון משתמש במכפלה הזו כדי למצוא את האפסים, כי מכפלה היא אפס בדיוק כשאחד הגורמים שלה הוא אפס. שורת האפסים מתחת לתשובה היא השלב האחרון הזה, שנעשה בשבילכם.
כן. x²/2 - 2 מתפרק ל־½(x - 2)(x + 2), ו־0.25x² - 1 נקרא כשבר המדויק ¼ ולא כמספר עשרוני מעוגל. שום דבר כאן לא מחושב בנקודה צפה, כך ששבר נשאר שבר כל הדרך עד התשובה.