כתיבת הכלל

עכשיו נעשה את הדרך ההפוכה: מהרצף אל הכלל שלו. ניקח את 6, 10, 14, 18. ההפרש המשותף הוא 4. כלל מהצורה 4n גדל גם הוא ב־4 בכל צעד, כי בכל פעם ש־n גדל ב־1, 4n גדל ב־4. לכן הכלל מתחיל ב־4n.

אחר כך מתקנים את נקודת ההתחלה. עבור n = 1, הערך של 4n הוא 4, אבל האיבר הראשון הוא 6, כלומר 2 יותר. לכן נוסיף 2: הכלל הוא 4n + 2. נבדוק אותו על איבר נוסף: עבור n = 3, ‏4 · 3 + 2 שווה ל־14. זה מתאים.

לנוסחה תמיד יש שני שלבים: ההפרש הקבוע מופיע לפני n, ואז מוסיפים או מחסרים את מה שנדרש כדי שהאיבר הראשון יצא נכון. אם האיבר הראשון קטן מ-d, התיקון הוא חיסור.