אחת בתוך השנייה

הרכבה מזינה את הפלט של פונקציה אחת לפונקציה אחרת. g(f(x)) פירושו: חשבו את f(x), ואז השתמשו בתוצאה בתור הקלט של g. קוראים זאת "g של f של x", ובספרים כותבים זאת גם כך: (g ∘ f)(x).

ניקח את f(x) = x + 4 ואת g(x) = 3x, ונחשב את g(f(2)). קודם מחשבים את הפנימית: f(2) שווה 6. אחר כך g(6) שווה 18. בכתיבה מפורשת, הכלל של f הופך את הבעיה ל-g(2 + 4), ואז הכלל של g נותן 3(2 + 4), והחישוב החשבוני משלים את הפתרון.

למה קודם הפנימית? g צריכה מספר לעבוד עליו, והמספר הזה הוא כל מה ש-f מייצרת. הקוד פועל באותו אופן: ב-g(f(2)), המחשב קורא ל-f לפני שיש ל-g ארגומנט.